מנות ים רעננות, צלחות לחלוקה, בשר שנפרס במרכז השולחן וקינוח שלא משאירים ממנו פירור. רומי אבני הגיעה לבואו של השף תומר טל וחזרה עם המלצה על ערב ששווה לשמור ביומן.
יש מסעדות שיוצאים מהן שבעים, ויש כאלה שממשיכים לדבר עליהן גם ביום שאחרי. הגעתי לבואו בתל אביב, המסעדה של השף תומר טל, לערב שהתחיל בכמה צלחות במרכז והמשיך עם עוד מנה, ועוד ביס, ועוד רגע שבו כולם סביב השולחן עצרו כדי לטעום.
איך האווירה?
בואו היא מסעדה שמרגישה חגיגית, אבל לא כבדה. החלל מלא באנשים, המטבח פתוח אל המסעדה והמנות יוצאות לשולחן בקצב ששומר את הערב בתנועה. התאורה נעימה, הכוסות מתמלאות ויש מספיק אנרגיה מסביב כדי להרגיש שיצאתם לבלות, לא רק לאכול.
זה מקום שמתאים לדייט שרוצים להשקיע בו, לארוחה עם חברים או לכל ערב שבו בא לכם לפתוח שולחן, להזמין כמה דברים ולחלוק הכול.
מה אכלנו?
המנות התחילו להגיע, והשולחן התמלא בצבעים, רטבים וטקסטורות. פתחנו עם מנות ים רעננות, ירקות והרבה ביסים קטנים שעשו חשק להמשיך מיד לצלחת הבאה. אחר כך הגיעו מנות עמוקות ועשירות יותר, עם רטבים שאוספים מהצלחת ולחם שנשלח שוב ושוב למרכז.
בהמשך הגיע הבשר, ורוד ועסיסי, נפרס מולנו והפך מיד למנה שכל הידיים נשלחות אליה. כל אחת מהצלחות עמדה בפני עצמה, אבל יחד הן יצרו ארוחה שכיף להתקדם בה בלי למהר, לטעום מכל דבר ולגלות בכל פעם ביס אחר.
וכמובן שלא עצרנו לפני המתוק. הקינוח הגיע לשולחן עם שכבות של קרם, שוקולד ומרקמים פריכים, והכפיות חזרו אליו עד שלא נשאר מה לאסוף.
למה להזמין?
כי בואו מצליחה לחבר בין אוכל יצירתי לערב נגיש, שמח ולא מתאמץ. אפשר להגיע רעבים, לתת לשולחן להתמלא ולהיסחף עם המנות שמגיעות מהמטבח. אני מחפשת לכם ביסים שווים, ואת הארוחה הזאת כדאי להכניס לרשימה.
