מארוחה בין הסמטאות של שוק הפשפשים ועד יין בחצר, אוכל יווני מול הים ואיטלקית במתחם נגה. אלה המסעדות והמקומות ביפו שכדאי להכיר כשמחפשים שולחן לארוחה, לדייט או לערב עם חברים.
יש מקומות שבהם המסעדה היא היעד, וביפו גם הדרך אליה הופכת לחלק מהערב. עוברים בין החנויות והברים של שוק הפשפשים. נכנסים לסמטאות של יפו העתיקה, ממשיכים לכיוון הים או מתרחקים מעט מההמולה אל מתחם נגה. בתוך כל אלה פועלת סצנת אוכל שקשה להכניס להגדרה אחת.
גם ברשימה הזו אין סיבה לנסות. יש כאן מטבח יפני עם השפעות פרואניות ומזרח תיכוניות, איטלקי, יווני ואסייתי. לצדם תמצאו ברי יין, אוכל ים תיכוני והרבה שולחנות שמזמינים לחלוק. הבחירה משלבת מקומות שהקהל של אונטופו מזמין בהם שולחנות עם מקומות שמתאימים במיוחד לבילוי היפואי. כאן האוכל, הרחוב, החצר או הנוף עובדים יחד.
1. קיצ'וקאי
באמצע שוק הפשפשים, קיצ'וקאי לוקחת את האיזקאיה היפנית למקום הרבה יותר יפואי. מאחוריה עומד אור גינסברג, והיא מגיעה מבית היוצר של סלאס. עם זאת, האופי שלה קליל ומשוחרר יותר. המטבח מחבר השפעות יפניות ופרואניות עם נגיעות מזרח תיכוניות. כך החיבור ליפו לא מסתכם רק בכתובת.
זה מקום שמתאים במיוחד לערב שמתחיל באוכל ולא בהכרח נגמר בו. החלל אינטימי והשוק ממשיך לרחוש בחוץ. המנות מגיעות למרכז השולחן ומעודדות לחלוק, לטעום ולעבור בין טעמים ומרקמים. דגים, תיבול חד, בצקים, רטבים ודרינקים מחזיקים את הקצב. לדייט שרוצה קצת אקשן מסביב או לשולחן חברים שאוהב להזמין עוד מנה ועוד אחת, זה בדיוק סוג המקום שעובד טוב ביפו.
מנות שחייבים לנסות: לחמניות באו מאודות במילוי בשר בבישול ארוך, בלאק ממבה – טוויל בועות פריך, טרטר טונה קצוצה מרענן ומעקצץ ומנת סשימי משלושה סוגי דגים שמגיעה בתוך קופסה.
📍 כתובת: עמיעד 10, יפו (שוק הפשפשים)
2. ראיסה
ראיסה יושבת עמוק בתוך שוק הפשפשים ולא מנסה להפריד בין המסעדה לבין מה שקורה סביבה. הרחוב, האנשים שעוברים, המוזיקה והבר משתלבים בתוך הערב בדיוק כמו הצלחות שמגיעות לשולחן. המקום עובד כבר אוכל עם מנות לחלוקה וקוקטיילים. אפשר להגיע לארוחה מלאה, ואפשר להתחיל בדרינק ולראות איך הערב מתקדם.
הכיוון כאן יפואי, אבל לא במובן הנוסטלגי. האוכל לוקח חומרי גלם וטעמים מוכרים למקום קצת יותר עדכני, צבעוני ושמח. שולחן בראיסה יכול להתחיל בכמה מנות באמצע ולהמשיך לעוד סיבוב קוקטיילים. אין כאן תחושה שצריך למהר לשלב הבא. זה חלק מהכוח שלה: מספיק מסעדה כדי להגיע רעבים, ומספיק בר כדי להגיע גם כשחיפשתם בעיקר ערב בחוץ.
מנות שחייבים לנסות: עראיסה – רבעי פיתה במילוי בשר מתובל ועוד דברים טובים, טרטר דג לבן על אבוקדו, וה"בייגלה ראיסה" המפורסם עם המטבלים.
📍 כתובת: רבי יוחנן 8, יפו
3. ג'מה
מתחם נגה נותן ליפו צד אחר, קצת יותר שקט משוק הפשפשים, וג'מה מתאימה בדיוק לקצב הזה. המסעדה האיטלקית של השף רמי אמינוב נשענת על מטבח איטלקי קלאסי בפרשנות אישית. הצוות מכין את הפסטות במקום מדי יום. הפיצות בסגנון נאפוליטני נכנסות לטאבון שיובא מאיטליה.
גם החלל עושה הרבה בשביל הארוחה. תקרות גבוהות, קשתות ומבנה יפואי נותנים לאיטלקיות כאן רקע פחות צפוי ממסעדה עירונית רגילה. אפשר להגיע לפיצה וכוס יין, אבל ג'מה מתאימה באותה מידה לערב ארוך יותר. פסטות, מנות למרכז וקינוח בסוף הופכים אותה לבחירה טבעית לדייט. היא עובדת טוב גם לשולחן קטן של חברים שרוצה אוכל איטלקי בלי לצאת מהאווירה של יפו.
מנות שחייבים לנסות: פולנטה טרייה עם פטריות ופרמזן, פיצה ירוקה עם בייבי זוקיני ושרי צלוי ורדיאטורי סינטה.
📍 כתובת: תרצה 14, יפו (מתחם נגה)
4. בית קנדינוף
בבית קנדינוף קשה להפריד בין האוכל לבין המקום שבו אוכלים אותו. המסעדה נמצאת במבנה היסטורי בלב יפו, ואמנות ממלאת את החללים כחלק קבוע מהזהות שלו. במטבח מוביל כיום השף אור גל קו שמושפע מהמטבח היפואי והים תיכוני. הוא משלב טכניקות צרפתיות עם חומרי גלם מקומיים ועונתיים.
המעבר בין החדרים, קירות האבן, החצר והעבודות שעל הקירות נותנים לערב כאן שכבה נוספת. אפשר להגיע לארוחה זוגית, לפתוח שולחן עם כמה אנשים או להתחיל ביין ולראות איך הערב מתקדם. האוכל נשאר מחובר לים התיכון ולסביבה שלו, אבל לא נצמד להגדרה אחת צרה. זה מקום עם תחושת מקום ברורה, מהסוג שקשה להעביר בשלמותו לשכונה אחרת.
מנות שחייבים לנסות: כיסוני שישברק ביוגורט צאן, פילה דניס עם מיסו פקורינו, קולרבי צלוי עם אחו בלאנקו.
📍 כתובת: הצורפים 14, יפו העתיקה
5. קלמטה
ישיבה בקלמטה מתחילה עוד לפני שהאוכל מגיע. המסעדה נמצאת בכיכר קדומים, בחלק הגבוה של יפו העתיקה, והים נכנס כמעט מיד לתמונה. החלונות הגדולים, האבן של המבנה והאור מבחוץ מסדרים תפאורה שמתאימה במיוחד לצהריים ארוכים. גם שולחן שמזמינים לקראת השקיעה עובד כאן נהדר.
המטבח ממשיך את אותו כיוון ים תיכוני עם בסיס יווני. דגים, חומרי גלם מהים, ירקות, אניס וטעמים בהירים מתיישבים בטבעיות ליד נמל יפו. מוזיקה יוונית ברקע ממשיכה את אותו קו. קלמטה מתאימה למי שרוצה שהנוף יהיה חלק משמעותי מהבחירה במסעדה. היא עובדת לארוחה זוגית, למשפחה או לכמה חברים שרוצים להזמין למרכז ולהישאר עוד קצת מול הכחול.
מנות שחייבים לנסות: גבינת מנורי צרובה על הפלנצ'ה וסלט כרישה חם, סביצ'ה מוסר ים ולוקניקו – נקניקייה יוונית בעבודת יד.
📍 כתובת: כיכר קדומים 10, יפו העתיקה
6. הגפן – חצר יין מקומי
הגפן עושה משהו מעט אחר מרוב המקומות ברשימה. זה בר יין שממקם את המקומיות במרכז, ולא רק מבחינת הכתובת. המקום נותן במה ליקבים מקומיים ומנגיש יין ישראלי, עם כ-100 יינות בתפריט. כמעט את כולם אפשר להזמין גם בכוס, למעט המבעבעים. אפשר לטעום לפני שבוחרים מה להזמין.
הפורמט הזה מתאים מאוד לחצר יפואית. במקום להתחייב מיד לבקבוק או לארוחה מלאה, אפשר להתחיל מכוס ולהתנסות בכמה כיוונים. אחר כך מוסיפים אוכל מסביב. החצר ברחוב נועם נותנת לכל העניין תחושה פחות פורמלית מבר יין קלאסי. זה מקום לדייט שבו רוצים באמת לדבר, אבל גם לערב של כמה חברים שאוהבים יין ורוצים להכיר עוד יקבים מקומיים.
מנות שחייבים לנסות: קרוקט כרישה, סטרצ'טלה של המחלבה הקטנה עם עגבניות, נקטרינה ושאלוט מוחמץ וקינוח של עוגה באסקית עם סירופ זעתר.
📍כתובת: נועם 3, תל אביב-יפו
7. ברברה שוק הפשפשים
ברברה הביאה לשוק הפשפשים גרסה תל אביבית לאנרגיה שהתחילה בירושלים. זה בר-מסעדה חלבי בעולי ציון, עם דגים, גבינות וטעמים ים תיכוניים. הקצב מתאים מאוד לאזור. המקום מתחיל לעבוד כבר בשעות היום וממשיך לתוך הערב. אפשר לעצור כאן לאוכל באמצע סיבוב בשוק, ואפשר להגיע במיוחד לבילוי ארוך יותר.
היתרון כאן הוא החיבור בין שני המצבים. מצד אחד אפשר לשבת סביב שולחן, להזמין מנות ולתת לארוחה את הזמן שלה. מצד שני, הבר והאלכוהול נותנים למקום אופי פחות רשמי והרבה יותר משוחרר. בערב גם השוק מסביב מחליף קצב, וברברה משתלבת יפה במעבר הזה. זה מתאים לקבוצה שרוצה אוכל ודרינקים באותו מקום, וגם לדייט שמעדיף קצת תנועה מסביב.
מנות שחייבים לנסות: שניצל פטה שמוגש עם דבש ושומשום, כריך מעקודה, עראיס דניס.
📍 כתובת: עולי ציון 6, תל אביב-יפו
8. פארוק בשוק
פארוק בשוק יושבת בדיוק במקום שבו יפו עובדת הכי חזק. השולחנות נמצאים בתוך הרחובות של שוק הפשפשים ומתחברים למה שקורה סביבם. במהלך היום השוק מספק את התנועה והצבע. כשהערב מגיע, הכיסאות מתמלאים, האלכוהול נכנס לתמונה והאזור כולו משנה הילוך.
התפריט ישראלי ורחב, עם מנות צמחוניות וטבעוניות לצד דגים, פירות ים ובשר. המקום נשען גם על חומרי גלם טריים מהשוק, ולצד האוכל תמצאו יין ואלכוהול. פארוק פועלת מהבוקר ועד הערב, וזה הופך אותה לאחד המקומות הגמישים ברשימה. אפשר להגיע לארוחה באמצע סיבוב ביפו. אפשר גם לפתוח כאן שולחן של חברים כשהשוק מתחיל להתמלא ולתת לרחוב להיות חלק מהבילוי.
מנות שחייבים לנסות: ארוחת בוקר שוק עם מקושקשת, לחמים ומטבלים, המבורגר בקר עם ריבת בצל ובייקון טלה, וסלט עגבניות עם בוראטה.
📍 כתובת: רבי נחמן 6, יפו (שוק הפשפשים)
9. ג'אסיה
ג'אסיה יושבת בתוך מבנה יפואי ביפו העתיקה, אבל המטבח שלה מסתכל הרבה יותר רחוק. המסעדה נולדה מהחיבור בין שני חברי ילדות ילידי יפו לבין האהבה שלהם למטבחים אסייתיים. התפריט נע בין יפן, תאילנד, הודו וסין. לצד כל אלה נכנסים גם הטעמים שספגו בבית, כך שהחיבור בין אסיה ליפו נמצא בתוך האוכל ולא רק בעיצוב.
קשתות האבן והחלל היפואי נותנים לכל זה מסגרת שלא מזכירה מסעדה אסייתית עירונית טיפוסית. יש סושי לצד מנות חמות וכיוונים ממטבחים שונים. לכן ג'אסיה נוחה במיוחד כשמגיעים בקבוצה וכל אחד מחפש משהו קצת אחר. המקום מספיק מרווח לארוחה משפחתית או לשולחן חברים. הסביבה של יפו העתיקה שומרת גם על תחושה שמתאימה לערב זוגי.
מנות שחייבים לנסות: רול פוטומאקי הר געש עם סלמון וטונה, נודלס סאטה עם עוף, ושרימפס טמפורה.
📍 כתובת: לואי פסטר 7, יפו
10. פר דרייר
פר דרייר מלווה את תל אביב משנת 2009, ואחרי השנים ברחוב קינג ג'ורג' היא מצאה בית במתחם נגה. מהרחוב לא בהכרח מבינים מיד מה מחכה בפנים. ואז מגיעים אל הגינה הגדולה שמסתתרת מאחור. החצר משנה את הקצב של הערב ומצליחה לייצר מעט שקט גם כשנמצאים דקות ספורות מיפו הסואנת.
היין עומד במרכז הזהות של פר דרייר. לצד המבחר הגדול פועל מטבח ים תיכוני שנועד ללוות את הכוסות. אפשר להגיע לבקבוק וכמה צלחות באמצע, אבל המקום מחזיק גם ארוחה שלמה. בימי סוף השבוע הוא עובר גם למוד של בראנץ'. זה מקום שמתאים מאוד לדייט, אבל החצר עובדת לא פחות טוב עם חברים. במיוחד כשלא מחפשים מקום רועש מדי ורוצים לתת לכוסות ולאוכל להכתיב את הקצב.
מנות שחייבים לנסות: אגז בנדיקט בבראנץ', פיצה פלורנטין עם בשמל כמהין ותרד, ופר-בורגר עם לחמניית בריוש וצ'יפס.
📍 כתובת: בת עמי 7, יפו (מתחם נגה)
לא משנה אם מתחילים את הערב ביין בחצר, בפסטה במתחם נגה או בצלחות באמצע שוק הפשפשים, היתרון הגדול של יפו הוא שאף ארוחה לא באמת עומדת בפני עצמה. תמיד יש רחוב להמשיך אליו, ים לקפוץ לראות או עוד מקום לעצור בו לכוס אחרונה. נשאר רק להחליט איפה פותחים את השולחן.
הפוסט הזה זמין גם ב:
אנגלית
